אתר העירום של ישראל - חנות

<body> עירום מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית קפיצה אל: ניווט, חיפוש נערים רוחצים בהודו נערים רוחצים בהודו עירום הוא מצב בו אנשים אינם לובשים בגדים לגופם. המונח נמצא בשימוש בעיקר לתיאור לבישת פחות בגדים מהמקובל בתרבות מסוימת או במצב מסוים, ובעיקר לחשיפת איברי המין. תוכן עניינים [הסתרה] * 1 היסטוריה * 2 בתרבות המערב * 3 בתרבויות אחרות * 4 באמנות * 5 הערות שוליים [עריכה] היסטוריה זורק הדיסקוס מאת מירון זורק הדיסקוס מאת מירון אנתרופולוגים מעריכים שבני אדם קדמונים עברו את חייהם בעירום מלא באופן טבעי. ההסבר השכיח לכיסוי הגוף בעורות בעלי חיים ובצמחים הוא שהוא נועד להגן עליו מפני חום, קור וגשם, במיוחד כשבני האדם היגרו לארצות עם אקלים שונה. סיבות אפשריות אחרות לכך הן שהבגדים נועדו למטרות כמו כישוף, קישוט, פולחן או יוקרה ומאוחר יותר הם התגלו גם כיעילים למטרות הגנה על הגוף. מכיוון שעורות וצמחים מתכלים במהירות, לא קיימות עדויות ישירות להתפתחות הבגדים הראשונים. עם זאת, מחקרים חדשים של כינים מצביעים על כך שבגדים החלו להיות נפוצים בחברה האנושית בסביבות 70,000 לפני הספירה.[1] ישנם אנתרופולוגים הסבורים כי ההומו הביליס ואף ההומו ארקטוס השתמשו בעורות בעלי חיים לשם הגנה, ולפיכך שורשי הביגוד מגיעים עד למיליון שנה לפני הספירה. [2] לא ידוע מתי טעמי צניעות החלו להשפיע על מנהגי הלבוש האנושיים. ביוון העתיקה התפתח אידאל של גוף האדם היפה והעירום, שהתייחס בעיקר לגברים צעירים אך לעתים גם לילדים, נשים וילדות. בתחרויות ספורט התחרו המתמודדים בעירום מלא, אך במרבית התחרויות לא הותרה השתתפות וצפייה של נשים בתחרויות. ציורים המתארים עירום היו מקובלים, גם כאלה שכללו מעשים מיניים ויחסים מיניים בין נערים למבוגרים. רומא העתיקה ירשה חלק מהתרבות היוונית העתיקה, אך היה לה יחס שונה לעירום. עירום פומבי נחשב לא ראוי מלבד במקומות מסוימים כמו בתי מרחץ שבמקור יועדו לשני המינים. בתחרויות גלדיאטורים שהתפתחו בתרבות הרומית הלוחמים היו חמושים בכלי נשק ובמגנים, אך עירומים לחלוטין או באופן חלקי. כשהנצרות החלה להתפשט במאה הרביעית לספירה, תחרויות הגלדיאטורים נעלמו והרומים החלו לראות בעירום חטא. בתקופה הוויקטוריאנית עירום בציבור נחשב למגונה. בנוסף להפרדת החופים לפי מינים, נעשה שימוש במכונות רחצה כדי להסתיר את הגוף העירום. בתחילת המאה ה-20 חשיפת פטמות הגבר נחשבה לא ראויה בחלק מחופי הרחצה. במדינות הנורדיות, שחייה בעירום בנהרות ובאגמים הייתה מסורת פופולרית. בקיץ הלכו הרוחצים לבתי מרחץ שנבנו בחלקם מעל המים. בתחילה נועדו בתי מרחץ אלה לגברים בלבד, אך כיום יש בהם בדרך כלל חלקים נפרדים לגברים ולנשים. [עריכה] בתרבות המערב לוליין במצעד בארצות הברית לוליין במצעד בארצות הברית הסרת בגדים עשויה להיחשב למעשה ארוטי או פוגעני, בעיקר בתרבות המערב. מסיבה זו, אנשים מעדיפים בדרך כלל להתפשט לעתים רחוקות ורק במקומות בהם איש אינו יכול לראות אותם. עירום במחיצת זרים בני אותו המין הוא מקובל יותר מעירום במחיצת בני המין השני או בני שני המינים ביחד. מסיבה זו, קיימים במקומות שונים חדרי הלבשה, בתי שימוש ומקלחות משותפות נפרדים לנשים ולגברים. עם זאת, במדינות אירופיות כמו גרמניה, פינלנד והולנד קיימים בתי מרחץ רבים בהם נשים וגברים מתקלחים ביחד. בחלק מהתרבויות גם שהייה עם בני אותו המין בעירום נחשבת לבלתי מקובלת או מביכה. יש אנשים החוששים ששהייה כזו עשויה להתפרש כמעשה הומוסקסואלי ולכן נמנעים ממנה. חשיפת שדי נשים מקובלת בחלק מארצות המערב במקרים מסוימים, למשל בשעת רחצה בים או בשעת שיזוף. עם זאת, במדינות רבות, בהן ארצות הברית, חשיפת פטמות האישה בפרהסיה היא מעשה פלילי. הנקה בפומבי עשויה לזכות ליחס סלחני יותר מכיוון שבמקרה זה העירום משמש למטרה מסוימת, אך היא עדיין נחשבת לבעייתית. ישנם אנשים וקבוצות הפועלים למען שינוי החוק ויחס החברה לחשיפת שדי נשים. קבוצות אלה טוענות כי איסור חשיפת פטמות הנשים פוגע בשוויון הזכויות בין המינים. מכיוון שהפשטה עשויה להיתפס כמעשה משפיל, במקרים מסוימים עירום משמש כענישה גופנית. מקרה מפורסם של ענישה כזו הוא פרשת ההתעללויות בכלא אבו גרייב שהתרחשה במהלך מלחמת עיראק. בנוסף לעינויים הפיזיים הקשים שנגרמו לאסירים בכלא על ידי חיילי צבא ארצות הברית, האסירים הופשטו וצולמו על ידי החיילים. עירום מקושר למיניות במרבית התרבויות בהן נהוגה מידה זו או אחרת של צניעות של הגוף. דוגמה לקשר זה ניתן לראות במופעי חשפנות הקיימים בתרבויות שונות. שהות בעירום עם בן זוג היא מקובלת בדרך כלל, אך היא עשויה להיות מוגבלת, למשל לשעת יחסי מין או לשעת מקלחת משותפת ולאחריה. ישנם אנשים הנהנים מעירום פומבי בהקשר לא-מיני. נודיסטים, למשל, נוהגים לבלות במועדונים, חופים ואתרים אחרים המיועדים לכך. במקומות כאלה נהוג קוד לבוש שונה מהמקובל, שעשוי להתיר חשיפת החזה או חשיפת כל הגוף או לחייב עירום. ברוב מדינות אירופה, שיזוף עם חזה חשוף נחשב למקובל, בעוד חשיפת אזור החלציים היא אסורה. התפשטות בפומבי מושכת בדרך כלל תשומת לב רבה, ולכן נעשה בה שימוש למטרות כמו פרסום ומחאה. כך, למשל, בפרסומות רבות נגד לבישת פרווה מוצגים ידוענים או דוגמנים כשהם אינם לובשים מאום. אמצעי מחאה בולטים הכוללים עירום הם ריצה בעירום באירועים ציבוריים ומונינג. [עריכה] בתרבויות אחרות נשים משבט ההימבה בביגוד מסורתי בנמיביה. תרבויות שונות רואות בחשיפת חזה נשי דבר מקובל נשים משבט ההימבה בביגוד מסורתי בנמיביה. תרבויות שונות רואות בחשיפת חזה נשי דבר מקובל בחברות ציידים-לקטים באקלים חם, עירום כמעט-מלא או מלא היה או עודנו עניין שבשגרה אצל גברים ונשים, עד להגעת תרבות המערב. בחלק מתרבויות אפריקה ומלנזיה, רצועת בד סביב אזור החלציים נחשבת לבגד ראוי עבור גברים למטרת ציד ולפעילויות קבוצתיות מסורתיות נוספות. לדוגמה, במספר שבטים בגינאה החדשה גברים מכסים את הפין בקוטקה, קליפת דלעת מיובשת, בלעדיה עשוי הגבר לחוש נבוך מהיותו עירום. בתרבויות עתיקות בדרום אסיה ישנה מסורת של סגפנות קיצונית שכוללת עירום מלא. הגימנוסופיסטים היו פילוסופים הודים שהחלו במסורת זו, והיא נמשכת עד היום אצל חלק מבני דת ההינדואיזם. באסלאם האזור שיש להצניע בגוף נקרא "עורה" והוא מוזכר בקוראן ומתואר ביתר פירוט בחדית'. אצל גברים האזור הזה כולל את הטבור בחלקו העליון ואת הברכיים בחלקו התחתון. אצל נשים העורה כוללת לפי אחת הפרשנויות את כל הגוף מלבד כפות הידיים והפנים. לפי פרשנות אחר העורה של הנשים כוללת רק את הצוואר, החזה, הגב, הערווה והירכיים. ברחבי אפריקה מסורות לבוש שונות קיימות בעידן הפוסט-קולוניאלי. בעוד קיימים שבטים כמו שבטי הסורמה באתיופיה ובסודאן בהם גברים ונשים מתהלכים בעירום מלא, בני הבנטו בדרך כלל נמנעים לחלוטין מכל צורת עירום פומבי. [עריכה] באמנות "ארוחת בוקר על הדשא" מאת אדואר מאנה "ארוחת בוקר על הדשא" מאת אדואר מאנה במהלך ההיסטוריה, הצגת עירום ביצירות אמנות התאימה לרוב למוסכמות החברה לגבי עירום פומבי. בחברות שבהן עירום היה מקובל, הצגת דמויות עירומות בציור ובפיסול הייתה מקובלת גם היא. עם זאת, חלק מהתרבויות היו סלחניות יותר כלפי עירום באמנות מאשר כלפי עירום אמיתי. לעתים, כשיחס החברה כלפי עירום השתנה, זה הוביל למחלוקת על יצירות שכבר לא התאימו לסטנדרטים החברתיים. כך, למשל, בחלק מהיצירות מתקופת הרנסנס הולבשו הדמויות העירומות. נושא נוסף ששנוי במחלוקת לעתים הוא הצגת ילדים עירומים ביצירות אמנות. מתנגדים לכך טוענים כי זו צורה של פורנוגרפיית ילדים וכי הילדים המוצגים ביצירות עשויים לחוות נזק פסיכולוגי במהלך או לאחר יצירתן. ישנם אמני צבע גוף שמציירים על אנשים עירומים באירועים ציבוריים וכך הופכים את גופם של האנשים ליצירת אמנות חיה. [עריכה] הערות שוליים 1. ^ קט ארני, מאמר באתר BBC News (אנגלית) 2. ^ ג'ו סניד, מאמר באתר בית הספר למכרות, קולורדו מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D קטגוריה: עירום צפיות * ערך * שיחה * עריכה * גרסאות קודמות כלים אישיים * כניסה / הרשמה לחשבון ניווט * עמוד ראשי * ברוכים הבאים * שינויים אחרונים * ערכים מומלצים * פורטלים * ערך אקראי * תרומה לוויקיפדיה רוצה טיפ? גם אתם יכולים לערוך ערכים בוויקיפדיה! למידע נוסף ראו כאן. קהילה * שער הקהילה * עזרה * דלפק ייעוץ * מזנון * לוח מודעות * יצירת קשר * ספר אורחים חיפוש תיבת כלים * דפים המקושרים לכאן * שינויים בדפים המקושרים * העלאת קובץ לשרת / לוויקישיתוף * דפים מיוחדים * גרסת הדפסה * קישור קבוע * צטט דף זה שפות אחרות * English * Afrikaans * العربية * Català * Česky * Dansk * Deutsch * Esperanto * Español * Suomi * Français * Gàidhlig * Hrvatski * Magyar * Ilokano * Italiano * 日本語 * Bahasa Melayu * Nederlands * ‪Norsk (bokmål)‬ * Polski * Português * Русский * Simple English * Slovenčina * Svenska * ייִדיש * 中文 Powered by MediaWiki Wikimedia Foundation * מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/עירום שונה לאחרונה ב־21:19, 21 במאי 2008. * הטקסט מוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License. יוצרי הערך מפורטים בדף "גרסאות קודמות". בעלי זכויות היוצרים בתמונה מופיעים בדף התמונה. * מדיניות הפרטיות * אודות ויקיפדיה * הבהרה משפטית </body>